מאת אמיר בן ארי, מיישם פתרונות חיפוש ארגוני ב-eWave 

חשבו על הפעם האחרונה בה צץ לכם באג במערכת ולא ידעתם ממי לבקש עזרה. לא היה נוח יותר לפרסם את זה על הקיר שלכם בפייסבוק, ושרק לאנשים להם זה רלוונטי זה יצוף? 

"פייסבוק ארגוני" כיום הוא מושג ערטילאי, זו שאיפה ולא מוצר. אבזבז קצת מזמנכם על מנת לספר לכם על מוצר שאינו קיים, כי בטוח כבר יש מישהו בעולם שעובד על זה. ידוע שככל שארגון גדול יותר, עולה בו הצורך בהפצה והצפת מידע בצורה חכמה ויעילה. פייסבוק ומקימיה עלו על שביל זהב חדש לעשות זאת, ולכן זועק הצורך ליישם את הקונספט גם בעולם הארגוני.

חשבו על הפעם האחרונה בה שלחתם מייל מציק בתפוצת נאט"ו שאף אחד לא קרא. חישבו על הפעם האחרונה בה צץ לכם באג במערכת ולא ידעתם ממי לבקש עזרה. לא היה נוח יותר לפרסם את זה על הקיר שלכם, ושרק לאנשים להם זה רלוונטי זה יצוף? בנוסף, רשתות חברתיות שוות עשרות רבות של מיליארדי דולרים ותמיד יהיה מי שירצה נתח מזה. יש צורך בפייסבוק ארגוני ויש בזה כסף לכאורה, ולכן זה רק עניין של זמן עד שתצוץ לה מערכת מידע חדשה לארגונים, לה נקרא בשם המפוצץ "פורטל חברתי פנים ארגוני". אך הדרך, ככל הנראה, עוד ארוכה ויש עוד הרבה מוקשים לנטרל בדרך להצלחה.

זה לא פשוט כלל וכלל להמיר את הקונספט של פייסבוק לפלטפורמה ארגונית. לא צריך רק להעתיק את קוד המקור של הקיר – נדרשת פה מחשבה מעמיקה הכוללת שינוי המטרה מכלי חברתי לבזבוז זמן, לכלי עסקי להגדלת הפרודקטיביות בארגון – ולהוכיח שזה עובד. בהרבה ארגונים היום, פייסבוק שווה לבטלה מעבודה, וסקרים רבים מראים כי עובדים שיכולים, גולשים בפייסבוק באחוז ניכר משעות העבודה. לכן, ארגונים רבים חוסמים גישה לרשתות חברתיות ואף במקרים מסויימים לאי-מייל הפרטי. לא פשוט לשכנע מנהלים שמשהו דמוי רשת חברתית לא יפגע בהספק העובדים ואף צריך לשכנע בתרומתו לארגון. רובם יסכימו כי מערכות הדואר האלקטרוני ומערכת ניהול מידע כדוגמת SharePoint הן כלים מספקים לשיתוף מידע, בהם הושקע כבר לא מעט כסף, ואין צורך בפלטפורמה נוספת.

תרבות ארגונית למשל, תציב מכשולים רבים בפלטפורמה כזאת. מה היה קורה לו פייסבוק, כמו שהוא, היה נמצא בארגון? הפעולה הבסיסית ביותר ברשת חברתית היא פרסום על הקיר ומכך עובדים יימנעו: חשבו על מספר הפעמים ששמעתם בתקשורת על אדם שפוטר כי פרסם בפייסבוק משהו שלילי על מנהלו. בארגון, יעדיף העובד שלא לפרסם דבר – מהפחד מהשלכות ומתגובות שליליות. מצד שני, מה יקרה לו המנהל הוא זה שיפרסם משהו על הקיר, אילו תגובות בדיוק הוא יראה, חוץ מפרגון? מכאן מתבקש כי כפתור ה"לייק" יומר לכפתור ה"לק"... שני התסריטים הבסיסיים הללו צמצמו בבת אחת את השימושיות שתיתן המערכת לארגונים, כי הם אינם בנויים לשיח וביקורת פנימית חופשית, זו הנשמרת לחדרי חדרים.

נניח ופיצחת את הנוסחה, האם באמת יש בזה כסף כמו שכולם חושבים? ההכנסות של פייסבוק באות משני מקורות עיקריים: פרסומות ואחוז ניכר מרווחי האפליקציות, משחקים בעיקר. בארגון כמובן שלא יהיו פרסומות ולבטח שלא יהיו אפליקציות אשר יגבו כסף מהעובדים, ומכאן שההכנסות יצטרכו להגיע ממכירה של הפלטפורמה, בין אם היא מותקנת על שרת נוסף בארגון או מסופקת בצורת שירותי ענן. שמעתם פעם על רשת חברתית שעולה למשתמשיה כסף? קשה למכור מוצר שנתפס מראשיתו כחינם. מכאן יש גם צורך לא רק לפתח פלטפורמה ענקית, אלא גם לפתח מודל כלכלי חדש לחלוטין להכנסות ממערכות מידע. לפתע, "פייסבוק ארגוני" לא נשמע כזה מובן מאליו, נכון?

המאמר התפרסם לראשונה בערוץ ה-IT של אתר "כלכליסט".