ההבדלים בין בלוגים טכנולוגים ובלוגים אישיים הם פחות או יותר ההבדלים בין ספרי עיון ופרוזה. המדיום הוא אותו מדיום, אך אופי המסרים שונה לחלוטין.

בלוגים אישיים הם מטבעם סוג של פרוזה – גרסה אלקטרונית ל"יומני היקר", או לחלופין ניסיון דל תקציב לכתוב סיפור מתמשך המבוסס על חוויות של אדם דמיוני שהכותב מנסה להיות. כדי שבלוג אישי יצליח, הכותב לרוב נדרש להצליח ברמה הספרותית. שמירה על רמה ספרותית גבוהה מביאה קוראים נאמנים, ואלה מפרסמים טוקבקים שלעיתים מאפשרים לכותב להתמודד עם חוויותיו האישיות או לפתח את הסיפור המתמשך, בכיוונים שהוא כלל לא חשב עליהם. רוב הבלוגים האישיים המצליחים מתוחזקים על ידי אנשים שהם "סופרים ברוחם". זה כמובן לא אומר שמאחורי כל בלוג מצליח עומד סופר דגול, אבל לפעמים יש שם אחד כזה בפוטנציה. בלוגים אלה נכתבים כדי לבדר את הקוראים (בתסריט החיובי), ועל הדרך להוציא קיטור ולהתבטא לגבי נושאים ברמה האישית. מעבר לכך, הם כמעט תמיד לא יכולים באמת לעזור לקוראים.

לעומת זאת, הבלוגים הטכנולוגיים (ורבים מהבלוגים המקצועיים בכלל) הם סוג של "חוברת הטריקים" או "אוסף הפתקים שלי". הם מיועדים לעזור לאנשים ברמה הפרקטית – בעצות מועילות או בתובנות שימושיות. בלוג טכנולוגי לרוב אינו "מתפזר", אלא שומר על עיסוק בתחום ספציפי, שההתמחות בו היא במידה רבה העילה לקיומו. הנושא המסוים הינו בדרך כלל טכנולוגיה מאוד ייחודית, אשר הכותב מתעניין בה, עובד איתה או חוקר אותה. גם כאן, אם כותב הבלוג מוסר באופן שוטף מידע מעניין ברמה המקצועית, אנשים ימשיכו לבקר ולהירשם לבלוג שלו. אך במקרה של בלוגים טכנולוגיים הטוקבקים דווקא לא ישנו את אופי הכתיבה, משום שהכתיבה היא מאוד טכנית, "0 ו-1". למעט מקרים בודדים של ביטויי התלהבות או תסכול עזים מטכנולוגיה כלשהי, נדיר למצוא ביטוי לרגשות בעת קריאת פוסטים בבלוגים טכנולוגיים, שמבוססים על דיעה מקצועית וניסיון אישי בתחום הטכנולוגי המסוקר.

בבלוג אישי, לעומת זאת, פוסט קלאסי נכתב תחת השפעה כלשהי (לא מבוססת כימיקלים, אם כי במקרים רבים נראה לי שכן...), דהיינו מצב הרוח של הכותב. הכתיבה לא חייבת להיות "הגיונית" ולעיתים כלל לא מצופה ממנה שתהיה כזאת. ניקח שיר לא הגיוני כמו "גבר הולך לאיבוד דרך מרפסת". הטוקבקים לפוסט בבלוג האישי, אם נמשיך במטאפורה הזאת, הם האנשים שבאים להופעה שלך, ואתה רואה אותם עם הנרות והמציתים בזמן ההופעה. בבלוגים טכנולוגיים המטאפורה הזאת לחלוטין לא קיימת. הפוסטים הם טכניים מדי ונדיר שהטוקבקים מתייחסים לכותב ברמה האישית.

הבדל נוסף הוא שהטכנולוגיה המסוקרת בבלוגים הטכנולוגיים מתקדמת במהירות רבה, כך שהתובנה או הקוד שמפורסמים ברוב המקרים לא יהיו רלוונטיים בעוד שנה. בבלוגים אישיים, לעומת זאת, אם אין התייחסות מפורשת להווה שבו הפוסטים נכתבו (ולעיתים גם אם יש התייחסות כזאת), אין לפוסטים תאריך תפוגה, ויש סיכוי הרבה יותר גדול שהם יהיו רלוונטיים לקריאה גם זמן רב לאחר פרסומם.

בלוגרים רבים (להערכתי בעיקר מהז'אנר הטכנולוגי) טוענים שבלוגים טכנולוגיים ובלוגים אישיים הם סוג של אותו דבר. השניים אמנם יכולים להתערבב זה בזה. דוגמה לכך הוא פוסט שכולל את המשפט המצער "ה-iPhone שלי נפל לאסלה". משפט כזה יכול לעורר מגוון קונוטציות המלמדות על סגנון הקורא או הכותב, לדוגמה: "מה, יש לך iPhone?" (אישי), "איזה דגם זה היה?" (טכנולוגי), "הצלחת לשמור את רשימת הכתובות?" (אישי), "ה-iPhone לא עמיד למים?" (טכנולוגי), וכיוצא בזאת.

מובן שיש דימיון מסוים בין שני הז'אנרים – בפלטפורמות הפרסום, בציפייה מהבלוגרים לעדכן את הבלוג באופן שוטף, בעניין של הבלוגר בחשיפה ובפידבק, ובצורך להפגין רמה מסוימת של יצירתיות (גם קודים וכלים טכנולוגיים דורשים יצירתיות). אך בסופו של דבר, מדובר בשני ז'אנרים הנפרדים זה מזה באופן מכריע – ברמת האובייקטיביות, בסגנון הכתיבה ובתרבות הטוקבקים – ושניהם מספקים לקוראיהם ולכותביהם סוג שונה לחלוטין של חוויה.

הכתבה פורסמה לראשונה באתר PCon.